האמונה בספרי ההתגלות
המוסלמי מאמין בכל הספרים שהוריד אללה על נביאיו, כמו מגילות אברהם ומשה, זבור דאוד, ואינג'יל עיסא, עליו השלום. אמונה זו היא חלק בלתי נפרד מעקרונות אמונתו, שכן הוא מכיר בכך שאללה הוא מקור ההדרכה והאמת, שבאמצעותם פנה לאנושות דרך מסריו השמימיים העוקבים, מה שמטמיע בנפש המאמין כבוד לכל הנביאים שהעבירו מסרים אלה לאנשים.
הקוראן הקדוש נחשב לשולט ולמכריע על ספרי השמיים שקדמו לו; הוא המאזניים שבהם אנו שוקלים את הטקסטים שבידינו היום. כל מה שתואם את הקוראן מבין הידיעות שבספרים אלה, אנו מאמינים בנכונותו וקיומו, אך מה שסותר אותו או עומד בניגוד אליו, אנו משוכנעים שהוא עבר שינוי ועיוות לאורך הדורות, ואינו מייצג את דברי אללה המקוריים כפי שהורדו.
הקוראן הקדוש בא לאשר את המסרים שקדמו לו, בתיקון מה שדבק בהם מעיוות, ואף בא עם הבשורה על הנביא מוחמד ﷺ בתורה ובאינג'יל. אישור זה מראה את אחדות המקור האלוהי, והופך את הקוראן לאסמכתא הסופית והאמינה, השומרת לאנושות את האמת של מה שאללה רצה באותם מסרים שהורדו בעבר.
מהות האמונה בספרים אלה טמונה בהכרה שהם הדרכה ואור. ועם אמונתנו בהתרחשות העיוות בספרים הקודמים, איננו מתעלמים מהם, אלא אנו דבקים במה שהקוראן סיפר לנו על מהות חוקיהם וערכיהם שאללה הנציח בספרו. ובכך, נשאר המוסלמי מחובר לשלשלת הנבואות המבורכת, מכבד את כל מסרי אללה, ודבק בקוראן כדרך חיים.
يؤمن المسلم بجميع الكتب التي أنزلها الله على أنبيائه، كصحف إبراهيم وموسى، وزبور داود، وإنجيل عيسى عليه السلام. هذا الإيمان جزء لا يتجزأ من عقيدته، حيث يقر بأن الله هو مصدر الهداية والحق الذي خاطب به البشرية عبر رسالاته السماوية المتتالية، مما يغرس في نفس المؤمن احترام جميع الأنبياء الذين بلغوا هذه الرسالات للناس.
يعد القرآن الكريم المهيمن والحاكم على ما سبقه من الكتب السماوية؛ فهو الميزان الذي نزن به ما بين أيدينا اليوم من نصوص. فكل ما وافق القرآن من أخبار تلك الكتب نؤمن بصحته وبقائه، أما ما خالفه أو تناقض معه، فنوقن بأنه تعرض للتحريف والتبديل على مر العصور، ولا يمثل كلام الله الأصلي كما نزل.
لقد جاء القرآن الكريم مصدقاً لما قبله من رسالات مع تصحيح ما لحق بها من تحريف، بل وجاء بالبشارة بالنبي محمد ﷺ في التوراة والإنجيل. إن هذا التصديق يبين وحدة المصدر الإلهي، ويجعل من القرآن المرجع النهائي والأمين الذي يحفظ للبشرية حقيقة ما أراده الله في تلك الرسالات المنزلة سابقاً.
إن جوهر الإيمان بهذه الكتب يكمن في التسليم بأنها هدى ونور. ومع إيماننا بوقوع التحريف في الكتب السابقة، لا نتجاهلها، بل نتمسك بما أخبرنا القرآن عن جوهر أحكامها وقيمها التي خلدها الله في كتابه. وبذلك، يظل المسلم موصولاً بسلسلة النبوات المباركة، محترماً لرسالات الله جميعاً، ومتمسكاً بالقرآن كمنهج حياة.